גולדי, נערה כנועה, כבולה ומכוסת עיניים על ידי הדום שלה, סובלת שעבוד עז. כשהיא מתקרבת לאקסטזה, הדום שלה מפריע, מונע ממנה את השיא, מאריך את ההנאה שלה ואת השליטה שלו.
בחדר אפוף בחשיכה, כנוע צעיר מוצא את עצמו כבול וסתום, כל תנועה שלו מוגבלת על ידי אילוצי שעבודו הקשים. אדונו, שולט מנוסה, צופה כיצד הוא סובל מייסורי הציפייה, גופו מתפתל בהנאה אך הכחיש את השחרור לו הוא חושק. זהו עולמה של גולדי, נער שמסר ברצון את גופו ואת נפשו לממלכת השעבוד הקיצוני. הסבל שלו הוא מחזה שאפשר לראות, גניחות ההנאה שלו מהדהדות בחלל החדר כשהוא מנסה נואשות להגיע לשיא החמקמק. אבל אדונו חסר רחמים, נטיותיו הסדיסטיות דוחפות אותו לדחוף את הכנוע הצעיר עד קצה גבול יכולת הסבל שלו. המתח נבנה, החדר התמלא בקול נשימותיהם הכבדות, עד שלבסוף, מגיע רגע השחרור. או שמא? זהו עולמה של גולדי, עולם של עונג וכאב, של כניעות ודומיננטיות, שבו הגבול בין אקסטזה לעינוי מטושטש.