אחרי יום ארוך, אני משתוקקת לשחרור מספק

אחרי יום מפרך בעבודה, אני לא יכול שלא להשתוקק לשחרור מספק. אני עייף ולהוט להשתחרר, אבל האנרגיה שלי סחוטה. אני מוצא את עצמי כמהה לאיזו הסחת דעת מגרה כדי להשביע את תשוקותיי. כשאני שוכב על מיטתי, אני קולט מראה של קומיקס נוגה מלינמקס, מצית בתוכי רעב לוהט. את הפתייה של היופי השכן, וצ'ינו, הופך לבלתי ניתן לעמוד בפניו. קימוריה החושניים, הידועים בשם טטונה, נחרטים בזכרוני, ואני לא יכול להתאפק מלפנטז עליה. בעודי מתמכר לפנטזיות שלי, אני מוצא את עצמי משיל את בגדיי, חושף צורה מפתה משלי. המראה הצרוף של גופי, הגלוי מבעד לחולצה הדקה שלי, מעביר בי צמרמורות במורד עמוד השדרה. המחשבה על מגע השכנים שלי מעבירה בי ריגוש, מקשה עלי עד כאב. אני לא יכול להתאפק לדמיין איך זה יהיה להיות איתה, להרגיש את המגע הטעים שלה על עורי. זה השחרור שאני משתוקק לו, ואני נחוש להפוך את זה למציאות.