אני ואחותי החורגת זקוקים לטיפול לאחר הקשר הלא הולם שלנו עם הפסיכולוגית

בטוויסט של אירוניה, אהבתנו האסורה זו לזו הובילה אותנו אל מפתן הדלת של המטפלים, המבקשים עזרה. מערכת היחסים הטאבו שלנו הסתבכה ברשת של אשמה ותשוקה, שהניעה אותנו לבקש התערבות מקצועית. ג'וליה רובי ואני, אחיות חורגות עם משיכה בלתי חוקית, מצאנו את עצמנו בגבולות הסטריליים של משרד המטפלים, במסווה של חולה ואחותה.הפסיכולוגית, ותיקה ותיקה בתחום, חשה בכמיהתנו שלא נאמרה. הוא תמרן אותנו במיומנות לתרחיש של משחק תפקידים, שנועד לחקור את הרצונות העמוקים ביותר שלנו. המשרד הפך למגרש המשחקים הפרטי שלנו כשנכנענו לדחפים הראשוניים שלנו. הפסיכולוג, עכשיו השותף המוכן שלנו, הצטרף אלינו לריקוד האסור הזה. הצעדים שלנו לקראת ריפוי רק הובילו אותנו עמוק יותר אל תוך תהום תאוותנו המשותפת. הקווים בין מטפל, מטופל ומשתתף התערפלו כשנכנענו לצרכינו הגשמיים. המשרד הדהד עם הגניחות שלנו, הסביבה הסטרילית כעת שלב לביצועים האסורים שלנו. זה היה אמור להיות דרכנו לגאולה, אבל במקום זאת, זה הוביל אותנו רחוק יותר. המסע שלנו במבוך התשוקה השאיר אותנו עם יותר שאלות מאשר תשובות, לכודים בעולם שבו הגבול בין טוב לרע טושטש על ידי הרצון הבלתי יודע שובע שלנו.