יפיפייה מהממת מתפשטת בחושניות, גופה מתגלה במסגור בד. היא מתגרה, אצבעותיה רוקדות על קפליה הרטובים, אבודים באקסטזה. התאורה האמנותית מגבירה את תשוקתה העבה, שהגיעה לשיאה בשחרור שיא.
בסצנה הכובשת הזו, היפיפייה לוקחת את מרכז הבמה, משילה לאט את בגדיה, כל יצירה חושפת יותר את קימוריה המפתים. היא עומדת מול בד, גופה יצירת אמנות חיה ונושמת. החדר מתמלא בציפייה כשהיא חושפת את עצמה, פיסה אחר פיסה, תנועותיה מכוונות ומפתות. ירכיה העבות, הכוס הענוג שלה, כולם מוצגים לראווה לעולם. המצלמה לוכדת כל פרט, כל קימור, כל רגע פועם כשהיא חוקרת את הנאתה שלה. אצבעותיה רוקדות על גופה, מתגרות, מגרות, מניעות את עצמה לשיאי אקסטזה חדשים. ההתפשטות היא הופעה לא פחות מאשר אקט של אהבה עצמית, כל אחת מציבה עדות לחושניות שלה. הקנבס שמאחוריה, פעם קנבס ריק, מעיד עכשיו על המסע האינטימי שלה, עדות ליופי של הצורה האנושית ולכוח האהבה העצמית.