אודישן ללא בגדים לתנוחת הפסנתרנית

בתחום הריסקי מתפתח סיפור מגרה. פסנתרנית פרוספקטיבית, להוטה להבטיח עמדה, מחליטה לנקוט בגישה נועזת, משילה מעכבותיה יחד עם בגדיה. כשהיא מגיעה לאודישן, היא נפגשה עם מדריכת מוזיקה קשוחה, אך מסוקרנת. צורת העירום שלה, המשולבת בכישרונה הפסנתרני, הופכת למוקד האודישן. המדריכה, מרותקת לתעוזתה ולכשרונה הגולמי, מזמינה אותה להפגין את כישוריה על הפסנתר הגדול. כשהיא מתיישבת לנגן, צורת העירום שלה מוסיפה נימה אירוטית לאודישן. המדריכה, לא מסוגלת לעמוד בפני הפיתוי, מצטרפת אליה על ספסל הפסנתר, גופם השזור בתצוגה נלהבת של מוזיקה ותשוקה. המצלמה לוכדת כל תו, כל נגיעה, כל גניחה, יוצרת מחזה מגרה שמטשטש את הגבול בין אודישן מקצועי למפגש אינטימי. זהו סיפור של תעסוקה בעירום, של לחשוף את הכל, הן מילולית והן מוזיקלית.